מה הם שדות קליניים ולמה יש צורך להרחיב אותם?

מאמר זה הוא חלק מהתכנים אותם אנחנו שמחים לספק לקהל לקוחותינו: מנהלי מרכזים רפואיים, קליניקות ומרפאות.

מערכת הבריאות בישראל נחשבת למתקדמת ולחדשנית, וצוותי הבריאות במדינה מפגינים מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר ומסירות יוצאת דופן בשליחותם להצלת חיים. בתוך כך, ידוע כי מערכת הבריאות בישראל סובלת ממחסור עצום ברופאים ורופאות, לכן במאי 2024 הוקמה ועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי, שאחת ממטרותיה הייתה לקבוע מנגנון לניהול הקצאת השדות הקליניים ברמה הלאומית.

כדאי לדעת כי מבקר המדינה בדק את נושא השדות הקליניים מאחר שזהו משאב לאומי חיוני ומרכזי במערכת הבריאות, ומבדיקותיו עולה כי קיים כשל מהותי בהסדרת מצאי השדות הקליניים בבתי החולים השונים. לכן, ראשי בתי הספר לרפואה בארץ מתקשים לתכנן נכון את לימודי הרפואה, ובנוסף נוצרה תחרות קשה ולא שוויונית בין הפקולטות ללימודי רפואה על השדות הקליניים בבתי החולים, וקיימת מצוקה קשה במקומות בהם ניתן לעבור הכשרה קלינית ומעשית במרכזים הרפואיים.

מחסור בשדות קליניים – צוואר הבקבוק במסלול ההתנסות המעשית בבתי חולים

לפי נתוני משרד הבריאות, כ-60% ממקבלי הרישיון לעסוק ברפואה הם ישראלים שלמדו רפואה בחו"ל, זהו נתון חריג, לכן המדינה יוזמת מהלכים להגדלת ההקצאה של מספר הסטודנטים ללימודי רפואה בישראל. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מסלול ההכשרה של רופא הינו ארוך וממושך, כך לדוגמה הכשרה של רופא מומחה עשויה להימשך בין 12 ועד 15 שנים, לכן היקף ההכשרה של רופאים חדשים בישראל נמוך בהשוואה לנתוני המדינות החברות בארגון ה-OECD, ובגלל מחסור קבוע של שדות קליניים בבתי החולים, המחסור ברופאים ממשיך להתגבר.

גורמים רבים במדינה מתריעים במשך שנים על המחסור העצום בשדות קליניים בבתי החולים, בעיקר בגלל שישראל מככבת במספר הרופאים הלומדים ומקבלים תואר ברפואה בחו"ל. השדות הקליניים מהווים חלק חשוב ומרכזי במסלול הארוך להכשרת רופאים, אך ללא הרחבתם נוצר צוואר בקבוק בתהליך ההכשרה של דור העתיד בעולם הרפואה.

כדי לספק מענה לצורכי הרפואה ההולכים וגדלים של תושבי ישראל, בין היתר בגלל הגידול הדמוגרפי הטבעי המהיר, נולד צורך להרחיב את השדות הקליניים בבתי החולים. שדות קליניים הם למעשה המיטות בבתי החולים השונים שמאפשרות לסטודנטים ללימודי רפואה להתנסות בשטח, כלומר לעבור הכשרה קלינית בבתי החולים עצמם.

למיטות בבתי החולים יש שני תפקידים מרכזיים

מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם אתגרים רבים, ביניהם מצוקת כוח אדם, היעדר תקציב מתאים ומחסור במיטות ובציוד. למיטות בבתי החולים יש שני יעדים מרכזיים – מיטה המשמשת את החולה או הנבדק לצורך קבלת שירות רפואי, ובנוסף המיטה משמשת כשדה הוראה, כלומר שדה קליני, וכך סטודנטים לרפואה יכולים לעבור הכשרה קלינית בבית החולים.

ועדת גמזו שבדקה את הנושא לעומק גילתה כי השימוש בשדות הקליניים בבתי החולי אינו יעיל, לכן החלה תחרות בין הפקולטות לרפואה וכך ברבות השנים נוצרה שונות עצומה בין היחס של מיטות האשפוז המסונפות לסטודנטים לרפואה בפקולטות השונות. 

כדי לתקן את המצב, הוחלט לקבוע סטנדרטים חדשים לשימוש במשאב הלאומי של שדות קליניים, ונקבעו כללים חדשים המחייבים מנהלי מחלקות בבתי החולים להגדיל ולהרחיב את השדות הקליניים. כמו כן, הוועדה קבעה כי מנהל מחלקה בבית חולים מסוים המגיש בקשה למיטה חדשה במחלקתו יהיה חייב לאפשר שימוש במיטה כשדה קליני, ללא אפשרות סירוב. 

כמו כן, הוועדה קבעה כי מנהלי המחלקות ילמדו קבוצות גדולות יותר של סטודנטים, מ-32 ל-40, והרחבת השדות הקליניים צפויה להקל על העומס בצוואר הבקבוק של תוכנית ההכשרה לרופאים, במיוחד במחלקות מבוקשות כמו פנימית, ילדים, נשים, כירורגיה ופסיכיאטריה.