מה הם האתגרים העיקריים במעבר לתיק רפואי ממוחשב?

מערכת הבריאות במדינת ישראל נחשבת למתקדמת ולאיכותית מאוד, ותושבי המדינה זוכים לסל שירותי בריאות מקיף מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כל תושב ישראלי יכול לבחור קופת חולים ללא קשר למצבו הבריאותי או הכלכלי, וקופות החולים אחראיות על פי החוק לספק שירותי בריאות. משרד הבריאות אחראי על מתן שירותי הבריאות המפורטים בתוספת השנייה לחוק.

משרד הבריאות מקדם את מתן השירותים הרפואיים הניתנים לתושבי המדינה, ובשנים האחרונות הוא מטמיע מערכות ממוחשבות וטכנולוגיות חדשניות ומתקדמות כדי לשפר את שירותי הרפואה הניתנים לתושבים ועל מנת להתמודד עם אתגרי המחר. 

מעבר לתיק רפואי ממוחשב

בשנים האחרונות מערכת הבריאות החלה להציע שירותי רפואה מרחוק, ורופאים רבים משתמשים באמצעים דיגיטליים חדישים. כדי לשמור על סדר וארגון וכדי לשמור על חיסיון רפואי, משרד הבריאות הוביל מהלך למעבר לתיק רפואי ממוחשב, כאשר המטרה היא ליצור רשומה רפואית ממוחשבת אחידה שתאפשר לרופאים גישה למידע הרפואי בכל מקום ובכל נקודת זמן

תיק רפואי ממוחשב – מה זה בדיוק?

חוק זכויות החולה משנת 1996 מגדיר תיק רפואי כתיק השייך למטופל, בתיק שמורים מסמכים רפואיים כמו בדיקות, צילומים, חוות דעת, סיכומי טיפול ועוד. משרד הבריאות קבע שיש לנהל תיק רפואי בקופת החולים, ובנוסף בתי החולים נדרשים לנהל רשומה רפואית נפרדת לכל מטופל הכוללת מידע על קבלת טיפול או שירות רפואי מסוים, לרבות מידע על אשפוזים.

המעבר לניהול תיק רפואי ממוחשב הוא יוזמה של משרד הבריאות, אך חשוב לציין כי קופות החולים הן אלו שהחלו להטמיע אמצעים דיגיטליים מתקדמים כדי להתייעל ולשפר את השירות הרפואי למבוטחים. בנוסף, החלה מגמה להציע שירותי רפואה מרחוק, מגמה שהואצה והתחזקה בצל משבר הקורונה המתמשך. 

בכל תוכנה לניהול מרפאה או מרכז רפואי יש כלים שונים ובהם גם תיק רפואי ממוחשב. התיק הרפואי במערכת מכיל תיעוד רפואי רחב ומקיף, הכולל מידע שנאסף מרופאים, מומחים ואחיות מטעם קופת חולים. בנוסף, התיק הרפואי מכיל תיעוד ומידע רפואי שמקורו בצוותים רפואיים נוספים כמו פיזיותרפיסט, דיאטנית וכו', ותוצאות בדיקות והדמיות שנעשו בהפניית המטופל למכונים ולמעבדות של הקופה או מכונים פרטיים, מרשמים לתרופות ודיווחים נוספים.

הבעיה לאורך השנים היא שאין רשומה רפואית ממוחשבת אחידה, לכן כל רופא נחשף למידע רפואי אודות המטופל השמור במערכת המחשוב הלוקאלית, ולא היה שיתוף מידע בין קופות החולים, בתי החולים, קליניקות פרטיות, מד"א וכד'. 

התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית

יש לציין כי 100% מהרופאים בישראל משתמשים במחשבים, בכל מרפאה או מרכז רפואי יש תוכנה לניהול מרפאה המסייעת לצוותים, אך למרות החלטת הממשלה ליישם את התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית משנת 2004, הפרויקט התקדם באטיות, עד לאחרונה.

במסגרת התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית שאושרה ב-2018, הוטמעה מערכת בשם "אופק" המאפשרת לצוותים רפואיים בבתי החולים לקבל גישה למידע השמור בתיק הרפואי הממוחשב בקופת חולים, זו הרשאה ספציפית ומוגבלת בזמן, והצוות הרפואי יכול לקבל גישה רק בזמן שהותו של המטופל בבית החולים. המערכת מעדכנת אוטומטית מידע בתיק הרפואי כאשר המבוטח מקבל שירות או טיפול בחדר מיון או במחלקה אחרת, לרבות מידע אודות אשפוזים.

בשל מורכבות הנושא עקב חיסיון, שמירת סודיות וסוגיות אתיות ומשפטיות, יש לא מעט אתגרים במעבר לניהול רשומה רפואית ממוחשבת אחידה. רופאים חוששים כי מטופלים ידרשו מהם לראות את התיק ויש הרואים בכך הבעת אי אמון. בנוסף, יש שחקנים רבים במערכת הבריאות לכן צריך למצוא פתרון טכנולוגי המקובל על כל הגורמים העוסקים במתן שירותי רפואה, תוך התייחסות לאתגרים מורכבים כמו הרשאות לצוותים הרפואיים השונים, שמירה על חיסיון רפואי, אבטחת מידע, מבנה אחיד של הרשומה הרפואית, בעיות תקשורת, תשתיות, אתיקה, סוגיות משפטיות ועוד.

בנוסף, יש להכשיר את הצוותים הרפואיים, להתגבר על חשש מטכנולוגיות חדשות בקרב הצוותים, ולהתגבר על מחסומים טכנולוגיים קיימים. עם זאת, התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית ממשיכה להתקדם במרץ וללא הפסקה, תוך כדי גיבוש מדיניות סדורה בנושא.


חברת ר.ר. מערכות מפתחת מערכות תוכנה איכותיות בהתאמה טכנולוגית עדכנית בתחומי הבריאות, הרפואה והאופטיקה, ע"פ צרכי לקוחותיה ובהתאם לתחומי התמחותם ותהליכי פעילותם. לחצו כאן ליצירת קשר ולקבלת מידע נוסף.